רבים מאיתנו שמנהלים עסק, חיים לצערנו באופן לא מאוזן, אבל לא חייבים ליפול במשוואה הזאת. ניתן לנהל עסק מצליח ולהיות יזם מצוין ועדיין לנהל חיים שפויים ובריאים. האמת הכואבת היא שהכול תלוי בסיפור הפנימי שאנחנו מספרים לעצמנו.
אנחנו מספרים לעצמינו סיפור ומשוכנעים שזאת המציאות הבלעדית והיחידה האפשרית, ועל כך אבי המכונית המודרנית, הנרי פורד, אמר פעם "אם אתם חושבים שאתם יכולים, או שאתם חושבים שאתם לא יכולים, מה שבטוח הוא שבשני המקרים אתם צודקים לחלוטין".
"זה קשה" / "זה קל" / "זה בלתי אפשרי" / "הם בטוח לא יסכימו"…. – כל מיני קביעות ואמירות נחרצות שאנחנו משכנעים את עצמנו בנכונותן הבלעדית, והרבה פעמים זה משהו שאני מספר לעצמי, עוד לפני שבכלל בחנתי את זה במציאות.
אומרים שהמילה "מציאות" היא משורש "מ.צ.א" – כל אחד מאיתנו "מוצא" משהו אחר במה שלפניו. אין "מציאות" אחת אובייקטיבית, אלא המון "מציאויות" סובייקטיביות אישיות.
לכן אנחנו מוצאים את עצמנו הרבה פעמים משוכנעים ש"חייבים לעבוד עד מאוחר", או "אני חייב להוציא את הצעת מחיר עכשיו אחרת הלקוח יברח לי", וזה בסך הכל סיפור פנימי שאני מספר לעצמי. אם נשנה את אותו סיפור פנימי שאנו מספרים לעצמנו, הכל מסביבנו ישתנה. אנחנו לא יכולים לשנות שום דבר בעולם, מלבד נקודת המבט שלנו, וברגע שנשנה את נקודת המבט שלנו, כל העולם סביבנו ישתנה.
סטטיסטית, הרי אין סיכוי ש 100% מהלקוחות יגידו לנו כן, ולאו דווקא הלקוח שהוצאתי לו הצעת מחיר בהולה, הוא זה שיגיד לי כן. צריך להפסיק לפחד ולחשוש, ולדעת שיש לנו חיים מעבר לעסק, ומותר לנו לעשות ספורט (אנחנו אפילו חייבים, כי זה טוב לעסקים), להיות עם המשפחה או לנהל זמן פנוי כמו שצריך.
עסק שמנוהל טוב, מנהל את תכנון הזמן כולו, כולל את גבולות העבודה והזמן מחוץ לעסק.
השפה הנכונה ל"ניהול זמן" היא "ניהול סדר עדיפויות". לא ניתן לנהל את הזמן, כי מחוג השניות ימשיך לנוע בקצב שלו, נרצה או לא נרצה. ולכן, אנחנו מתעדפים את החשוב לנו, לפני הדחוף, שהוא בד"כ מה שחשוב לאחרים.
תחשבו על זמן כעל מים זורמים – אם ניתן להם, המים/הזמן יכסו את הכל, אלא אם נבנה מראש איים, שאותם המים לא יכולים לכסות. וכך גם לגבי הזמן – אם לא נבנה מראש את "האיים" החשובים לנו לחיים מאוזנים, הזמן יכסה את הכל כך שלא יוותר זמן להקדיש למשפחה, לתחביבים ולבריאות שלנו. עלינו לבנות מראש איים למשפחה, איים לספורט, איים להתחדשות והעשרה וכו'.
אחת השיטות שאני משתמש בהן באופן יומיומי היא התיעדוף היומי. מתחילים את היום בהכנת רשימה המורכבת משני סוגי משימות עשייה. קודם הדברים אותם חייבים להספיק היום, ורק אחרי זה רשימת הדברים שאני רוצה לנסות להספיק היום, במידה ונותר זמן. כך אני מנהל את העסק, והעסק אינו מנהל אותי וכך גם העסק צומח בריא ונכון.
לא חכמה להצליח לנהל עסק ב 16 שעות עבודה ביום, 7 ימים בשבוע, זה אומר שאני עושה משהו לא נכון. מנהלים מצוינים מנהלים עסק מצליח ב 8-9 שעות עבודה ביום, בחמישה ימים בשבוע.
קביעת גבולות הזמן הקשיחים מראש, היא זו שהופכת את העסק למצוין, כי ברגע שאני יוצר אילוץ לעצמי לעבוד רק 8-9 שעות חמישה ימים בשבוע, אני גם מכריח את עצמי להיות הרבה יותר יעיל, חד, תכליתי וממוקד.
נושא חשוב נוסף הוא הפרופורציות.
פרופורציות נכונות הן חובה בעולם העסקים. יהיו לקוחות שיעזבו, יהיו עובדים שיעזבו, יהיו עסקאות שלא יסגרו, ויהיו תהליכים שיתקעו. הרבה דברים יקרו וצריך לקחת הכול בפרופורציות מדויקות, לא לזלזל מצד אחד, אבל גם לא לנפח כל דבר מעבר לפרופורציות. ברגע שמשהו משמעותי מתרחש בעסק, חשוב לקחת צעד אחורה, ולהגיב רק אחרי שנרגענו ואנחנו לא מגיבים באופן רגשי. רגשות ועסקים לרוב לא הולכים יחד, אם רוצים לשמר חיים מאוזנים.
וכמובן ספורט, שלא רק חשוב לשמירה על הבריאות שלנו. לספורט יש קשר ישיר לצמיחה בעסקים. מי ששומר על תנועה ומאמץ ומאמן את גופו, יראה שהנפש שלו, יחד עם העסק צומחים ומתפתחים. ישנו פתגם בערבית "אל חארקה, בארכה" – התנועה היא ברכה. יש קשר ברור בין מי שעושה ספורט באופן נכון וקבוע, ובין צמיחה בחיים והצלחה עסקית. התנועה עושה לנו רק טוב.
לצערי אני רואה יותר מדי אנשים מאבדים את המשפחה והבריאות, בשביל להרוויח עוד לקוח ועוד כמה אלפי שקלים. תזכרו שהעסק שלכם הוא לא החיים האמיתיים, הוא רק חלק מהמכלול, כלי להשגת דברים נוספים ומימוש עצמי בחלק מהמקרים. אומרים ש "אין אדם בעולם שעל המצבה שלו רשום: הצליח להגדיל את המכירות שלו ב 30%"….
תשמרו על עצמכם. אני יודע שאפשר להצליח בעסקים ולשמור על חיים מאוזנים, ומעבר לניסיון האישי, אני פוגש מספיק מנהלים ובעלי עסקים מאד מצליחים עם יומן מעורר קנאה, השומרים על איזון ואורח חיים בריא.
